בקצה העיר מתמרת צמרת (שיר)

בִּקְצֵה הָעִיר מִתַּמֶּרֶת צַמֶֶּרֶת, עַל חוּדָה יוֹשֶבֶת

בַּת כָּנָף צְחוֹרַת אֶבְרָה, חֲלוֹמָה לוֹחֶֶשֶת

צְלִיל בְּלִי הֵד, בַּת בְּלִי קוֹל, אֶל הָרוּח הַנּוֹשֶֶבֶת

עֶרֶב שוֹרֵק לְלֹא תֹּם עֶרְגָתוֹ הַנִּשְֹכֶּחֶת.

 

לַיֹלָה בַּחַלוֹנֵךְ, בָּבוּאַת קְסָמִים, נֵרָה נוֹשֶפֶת

פֶּלֶא הַסַּהַר הַקָּטוּם וּצְנֵפַת שַעֲרָה הַמִּתְכַּדֶּרֶת

גְּלִימָה לְבָנָה עֲתִירַת צוּרֹות עַל גּוּפָה מְרַחֶפֶת

אֶת הַלַּיְלָה הַנּוֹפֵל בְּכַפָּתָה הָרָזָה הִיא תּוֹמֶכֶת.

 

מַה מֵאִיר לָךְ מִבּוֹקֶר אֹו עַץ שַבְשַבְתֹו סוֹבֶבֶת?

מַנְגִּינָתֵך מְאֹזְנֵך לְאֹזְנִי פְּלִיאָה אוֹרֶגֶת

עֵינֵך תְּכֵלֵת מֶרְחָקִים צוֹפָה וְעָלִים אוֹמֶדֶת

אֶת הַבּוֹקֶר חוֹצָה בִּתְהִִיָה שֶמְחֲלוֹמוֹת נוֹלֶדֶת.

 

אֶת סְתָוִי עָבַרְתִּי בְּלִי אוֹמֶר, בְּלִי מִלִּים:

חָרְפִּי הַקַר לִחְלְחוּ טְרָפִים רְטוּבִים

אָבִיב הֵנֵץ בִּשְתִיקָה דְּמוּמַת שַרְעֲפִּים

אֲבָל קֵיצִי אַל נָא תּוֹתִירִי בְּלִי פְּלָאִים.